<h1>פסקי או"ז סימן ל"ג</h1>
<h2>דף יא:</h2>
עיר שהיה [ב]תוכה עבודה זרה, חוצה לה מותר ולא חיישינן שדמים הללו שהוא מקבל מהם מחמת בהמה זו דמי עבודה זרה הם. וכל שכן דהיכא דידעינן דשל חוצה הן דשרי. פסק הרב ר' פטר זצ"ל בשם ר"ת זצ"ל שאם היו שתי קדירות על גבי כירה, אחת של ישראל ואחת של גוי, והדר אפיה ישראל, דחיישינן דילמא שדי גוי נבילה בקדירת ישראל ואסירא. וה"ר ברוך ב"ר יצחק זצ"ל מריגנשבורק מתיר. אבל דעת אבא מרי נוטה לאיסור. והני מילי כדפירש ר"י זצ"ל דהיינו דוקא להחליף רע בטוב כחוש בשמן. אבל בחנם להכשיל את ישראל להאכילו איסור בחנם לא חיישינן. כדמוכח פרק אין מעמידין בארבא דמורייסא דאתיא לנמל דעכו. רשב"ם זצ"ל בשם רש"י זצ"ל ור"י אלפס פסקו דדמי עבודה זרה ביד ישראל אסורין, דמי עבודה זרה ביד גוי מותרין. ור"ת זצ"ל פירש דשמעתין מיירי שהגוי מקצה דמים לצורך ע"ז אחרת. ולכך אסורין.
